<h1>ארחות חיים דין אהבת השם ויראתו סימן י"א</h1>
<h2>דף כג:</h2>
ובאהבה וביראה כתיב את י"י אלהיך תירא לרבות ת"ח. וגם אמרו מורא רבך כמורא שמים על כן יש לאהבה אותן ולירא מהם וגם אמרו במס' שבת דמוקיר רבנן הוו ליה חתנין רבנן. משמע שמצוה לכבדם. ואמרי' דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן וארז"ל אם ת"ח [נוקם ונוטר כ]נחש הוא חגרהו על מתנהו פי' הדבק בו שסופך ליהנות מתלמודו ואם עם הארץ חסיד הוא אל תדור בשכנותו לפי שאינו יודע בדקדוקי מצות ואין חסידותו שלם וסופך הוא ללמוד ממנו. כתב ה"ר יונה ז"ל כל האוהב את החכמים הוא בכלל אוהבי השם והשונא אותם הוא בכלל שונאי השם וענין שונאי השם נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושין המצות ונזהרין מכל עבירה במעשה ובלשון אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חביריהם עוסקין בתורה וירע בעיניהם בהיות בני אדם עובדין את השם ויראים מלפניו כאשר נאמר על אשר לא יחפוץ שיכבדו בני אדם את המלך ושיעבדוהו כי הוא שונא את המלך. וכ"ש אם הוציאו מחשבתם הרעה לפועל שהם מניאין את לב בני האדם מעסק התורה והמצות הם שונאי השם וכן האנשים אשר עינם צרה בכבוד ת"ח הישרים והתמימים והצדיקים ושונאים עטרת תפארתם או ירע לבבם את עדיהם תאתה ובאת ממשלת הדור וכן כתוב כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם וכ"ש אם יבקשו כבודם לכלמה או שישפילו הדרם. וכן אם יאהבון כבוד הרשעים ומשלם על עפר כי אלה באמת שונאי השם הם ואין רצונם בקיום עבודתו ולא יחפצון בהדרת קדש ויראתו ואשר ירבון מאד עבדיו ויריאיו. עכ"ל.
<h2>דף סג.</h2>
ובאהבה וביראה כתיב את י"י אלהיך תירא לרבות ת"ח. וגם אמרו מורא רבך כמורא שמים על כן יש לאהבה אותן ולירא מהם וגם אמרו במס' שבת דמוקיר רבנן הוו ליה חתנין רבנן. משמע שמצוה לכבדם. ואמרי' דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן וארז"ל אם ת"ח [נוקם ונוטר כ]נחש הוא חגרהו על מתנהו פי' הדבק בו שסופך ליהנות מתלמודו ואם עם הארץ חסיד הוא אל תדור בשכנותו לפי שאינו יודע בדקדוקי מצות ואין חסידותו שלם וסופך הוא ללמוד ממנו. כתב ה"ר יונה ז"ל כל האוהב את החכמים הוא בכלל אוהבי השם והשונא אותם הוא בכלל שונאי השם וענין שונאי השם נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושין המצות ונזהרין מכל עבירה במעשה ובלשון אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חביריהם עוסקין בתורה וירע בעיניהם בהיות בני אדם עובדין את השם ויראים מלפניו כאשר נאמר על אשר לא יחפוץ שיכבדו בני אדם את המלך ושיעבדוהו כי הוא שונא את המלך. וכ"ש אם הוציאו מחשבתם הרעה לפועל שהם מניאין את לב בני האדם מעסק התורה והמצות הם שונאי השם וכן האנשים אשר עינם צרה בכבוד ת"ח הישרים והתמימים והצדיקים ושונאים עטרת תפארתם או ירע לבבם את עדיהם תאתה ובאת ממשלת הדור וכן כתוב כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם וכ"ש אם יבקשו כבודם לכלמה או שישפילו הדרם. וכן אם יאהבון כבוד הרשעים ומשלם על עפר כי אלה באמת שונאי השם הם ואין רצונם בקיום עבודתו ולא יחפצון בהדרת קדש ויראתו ואשר ירבון מאד עבדיו ויריאיו. עכ"ל.
